אנחנו אוהבים לחשוב ששינוי מתחיל בהחלטה. "ממחר אני אוכלת אחרת", "מהיום אני נרגעת", "הפעם אני באמת שומרת על עצמי". אבל רובנו כבר יודעים שהחלטה לבדה אינה מספיקה. אפשר לדעת בדיוק מה נכון לנו – ולהמשיך לעשות שוב ושוב את מה שכבר לא משרת אותנו.

כי מתחת להרגלים שלנו חיה זהות. זהות היא הסיפור שאני מספרת לעצמי על מי שאני: אני חזקה, אני זו שמסתדרת, אני זו שלא מבקשת עזרה, אני חייבת להיות בשליטה, אני תמיד דואגת לכולם לפניי, אני מתחילה ולא מתמידה, אני פשוט כזאת. ברגע שסיפור מסוים נאמר מספיק פעמים, הוא מפסיק להישמע כמו סיפור והופך בעינינו לאמת.

וכאן מתחיל השער הראשון: הסכמה. לא הסכמה "להיות חיובית", ולא הסכמה להתכחש למה שעברתי. הסכמה להכיר בכך שהגרסה שהביאה אותי עד לכאן לא חייבת להיות הגרסה שתיקח אותי מכאן והלאה.

לפעמים הזהות הישנה הייתה הכרחית. היא עזרה לנו לשרוד תקופות, להחזיק משפחה, לעבור משברים, להתמודד עם כאב או אי־ודאות. לכן אני לא מאמינה בלתקוף אותה. להפך. אפשר להודות לה על מה שעשתה עבורנו – ואז לשאול אם היא עדיין מתאימה לחיים שאנחנו מבקשים לבנות.

כשאדם מתמודד עם תקופה בריאותית מורכבת, השאלה הזו נעשית אפילו עמוקה יותר. אבחנה רפואית יכולה להיכנס מהר מאוד לתוך הזהות: "אני חולה", "הגוף שלי בעייתי", "אי אפשר לסמוך עליו", "החיים שלי כבר לא יהיו כמו פעם". אלה מחשבות מובנות, אבל הן אינן חייבות להפוך לכל האישיות שלנו. יש הבדל בין מצב רפואי שאני מתמודדת איתו לבין מי שאני.

העבודה התודעתית מתחילה ברווח הזה. אני יכולה להחזיק את העובדות, להיות במעקב רפואי, לקבל טיפול כשצריך – ובאותו זמן לא למסור לאבחנה את כל ההגדרה העצמית שלי.

פירוק זהות אינו מחיקה של העבר. הוא בחירה מודעת אילו חלקים מהעבר אני רוצה להמשיך לשאת ואילו כבר הגיע הזמן להניח. בניית זהות חדשה מתחילה לא בשאלה "מה אני רוצה להשיג?", אלא בשאלה "מי האישה שאני מבקשת להיות בתוך החיים שלי?".

מי אני כשאני עומדת לצדי? איך אני אוכלת כשאני מכבדת את עצמי? איך אני מדברת לעצמי כשאני מפחדת אילו גבולות אני מציבה? איך אני מתנהלת כשהתוצאה עוד לא הגיעה? אלה כבר שאלות של זהות, לא רק של משמעת.

וכאן יש משהו יפה: לא צריך להפוך בן לילה לאדם אחר. זהות חדשה נבנית מתוך פעולות קטנות שחוזרות על עצמן. כל פעם שאני בוחרת אחרת, אפילו מעט, אני שולחת לעצמי מסר: אולי אני כבר לא אותה אחת שחשבתי שאני.

שלוש שאלות להתבוננות

  • איזה משפט על עצמך את חוזרת עליו כבר שנים כאילו הוא עובדה?
  • איזו גרסה שלך עזרה לך בעבר אבל היום כבר מגבילה אותך?
  • אם לא היית צריכה להוכיח כלום לאף אחד – מי היית מבקשת להיות עכשיו?

לפעמים השינוי הגדול ביותר מתחיל ממשפט קטן: אני מוכנה להפסיק להיאחז במי שהייתי, כדי לפגוש את מי שאני יכולה להיות.

הערה חשובה: התכנים במאמר הם לצורכי התבוננות, ידע וליווי אישי ואינם תחליף לאבחון, ייעוץ או טיפול רפואי.

המפה – סדרת מאמרים | מאמר 1 מתוך 8

המאמר הבא: חזון, פחד וספק – למה אנחנו רוצים שינוי ובאותה נשימה מפחדים ממנו

לכל מאמרי הסדרה